סוגיית הכנות – סאטיה, אמת, דיוק וכנות התחלנו לדון בסוגיית הסאטיה, שהיא מהיאמה השנייה ביוגה סוטרא של פטאנג'אלי. היאמה – ממה יש להימנע. יש להימנע ממצב של אי כנות. ועוד יותר מזה, מודגש שלא יהיה רצון פנימי ברמת המחשבה, הרגש או המעשה לאי כנות.

מי שנמצא במצב התודעתי הזה, אומר פטאנג'אלי, התוצאה נמצאת כבר בפעולה. כלומר, כשהוא חושב על משהו, רוצה, עושה , מרגיש משהו – הדבר מתממש. נמשיך להרחיב על כך במפגשים הבאים.

בחנו את חייכם לאור אי הרצון לאי כנות.

שיחה בין דיוק לבין כנות. היות שכנות היא מצב המוסכם אולי על כולם, האי כנות או תיוק מצב כמצב של אי כנות מעורר אנטגוניזם, מעלה תיאוריות מסבירות רבות ואפשר שמביא לפיספוס של מה שיכול להאיר לנו את הדרך הביתה. אפשר שמצב זה של מתח בלחיות תחת הכותרת של אי כנות מפנה את ההתנהגות לחיות בחוסר דיוק, שהוא מצב נסבל הנתמך בכותרות כייפיות של "זרימה" "תזרום", חוסר דוגמאטיות, ואולי בעצם בבסיס ישנו חוסר דיוק שמנחה חוסר כנות. סוגיית האי דיוק אפשר שתקשה עלינו בהנחות בסיסיות בהן דנו, האם אנו יכולים להיות מודעים באופן מלא למי שאנו, ולפעול מאותו מרחב שלם וכולל. דבר שכבר סיכמנו עליו שהוא בעייתי. ואפשר לטעון טיעונים נוספים: דיוק ביחס למה? כששוחחנו על כך עלו כיוונים רבים, והסכמנו שלפחות השאלה תנחה אותנו, שאם עוצרים אותנו לאור זרקור ושואלים – האם אתה מדויק – ומבקשים אותנו לא לפזול לצדדים, להביט ישר, מה אז תהיה התחושה, הרגש, ההרהור. ואולי זה קנה מידה לעסוק בסוגיית הכנות, לברר דרך שאלה. בהנחה שבפנים, בפנים בפנים, ושוב בפנים – היינו משיבים: לא לגמרי מדויק, אנו חיים באי דיוק, והשואל היה שואל אותנו מדוע? מה אז היתה תשובתנו?

            השערה בה תומכת היוגה, להשערתי, שבפנים, בפנים, לא מאמינים לגמרי שאם נהיה מדויקים, המציאות תתנהל באופן נכון. כלומר, אנו מערימים על המציאות במניפולציות מעודנות, מתמרנים אותה לכיוון הרצון הפרסונאלי שלנו. מצב זה אפשר שחושף מציאות בסיסית יותר של פירוד, נפרדות, של נבדלות מהעולם והוא בסיס לחוסר יוגה, חוסר אחדות.