חקירה רוחנית: הנושא: סליחה
אחד מהמצבים הריגשיים המרכזיים בחסימת האדם מהתפתחות לתכלית חייו זו הסליחה...
סליחה כדי לטפל באחד מהמצבים הריגשיים המרכזיים בחסימת האדם מהתפתחות לתכלית חייו, זו הסליחה. הדרך הרוחנית לגעת בנושא זה, היא לגשת לשורשים של מהי סליחה, למה האדם לא סולח ולמה נכון שיסלח. אחד מהנתיבים העיקריים להשגת תכלית החיים היא הסליחה על הכל, לעולם ולעצמנו.
מהי סליחה? כדי לברר מהי סליחה, נגשנו לטקסט מהאדוואיטה ודנטה הנקרא קאטה אופנישד. הטקסט מציג בפנינו תמונה שונה מכפי שאנו של עולם מהעולם שאנחנו מכירים. בטקסט נטען שאנו נולדים אל עולמו של יאמה, אל עולם המוות. כלומר עולם שבו הכל מרחיק אותנו מהחיים, מעצמנו. לדעת את זה, להבין את זה, זו סליחה.
מה הכוונה בלדעת ולהבין שהכל מרחיק אותנו מעצמנו? אם מתבוננים בחיים, החיים ניתנים לנו, בכל רגע הם תומכים בנו דרך התחדשות, דרך שמירת הקיום, דרך כל מה שאנו רואים בעולמנו, קיומו מתאפשר ומתקיים בגלל החיים עצמם, הדהרמה, אלוהים או כל שם שלא תקראו לזה. כלומר צורת החיים היא צורה של נתינה, היא צורה של חיבור, לעומת החיים, המוות, המבנה שלו וצורתו, היא צורה של הפרדה, פילוג. מכאן כשאנו מתבוננים בעולמנו, בטבע, החוק השולט הוא של פילוג של התפרקות, הוא של כאוס. כך גם ההכרה האנושית בטבע שלה, החוקים המנחים אותה אלו הזדהות, או בשפת היוגה חמשת הקלשות והתפקוד שלהן. כלומר דרך ההזדהות של האדם עם הדמות שלו, עם הדמות הקבוצתית, עם האירועים הטובים והרעים שקרו לו, הוא יוצר את האחר וכך הוא מפריד את עצמו ואת האחרים. זו פעולתו של המוות להפריד, לבודד. כך נוצרת מציאות של כאב, של סבל.
כיצד המוות פועל דרכנו בחיי היומיום? כשאנו מחמירים עם האחרים, שופטים, כך גם העולם מחמיר איתנו ושופט אותנו. דרך שיפוטיות, אנחנו מושכים את התדר שיפוטיות. כשאנחנו לא סלחנים, אנחנו מושכים את התדר של אי סליחה. כשאדם לא סולח, הוא מפריד את עצמו, מנתק את עצמו מהחיים בתודעתו הוא גם מפריד, מנתק את האחר מהחיים.
מה המשמעות של לסלוח,כיצד ניתן לממש זאת? שאנו מתנהלים מתוך רצון אגואיסטי או כשהאחר מתנהל מתוך רצון אגואיסטי זו המשמעות של לפגוע או להיפגע.. שכן האגואיזם הוא פירוד ברמות מסויימות, הפגיעה לא נראת, ברמות אחרות, יכולה להיות טראומתית. כלומר שהאגואיזם הינו הרוע היחיד שקיים על האדמה וזה מצב טבעי. סליחה זה להכיר שזה טבעי, כך עובד המנגנון ואין לצפות ברובד הטבעי להתנהלות שונה שלנו או של האחר.יוצא שהסליחה היא מציאות על טבעית, היא מתפקדת כמו החיים עצמם שתמיד תומכים בנו, אינם עושים איתנו חשבונות, אילו החיים היו עושים איתנו חשבונות דבר לא יכול היה להתקיים. כשאנו סולחים לאחר, זה לא מתוך תחושת עליונות, זה מתוך ההכרה שכך הדברים עובדים, שאילו הינו במקום האחר, אפשר שהינו פוגעים יותר. מכאן שהסליחה היא תמיכה בעצמנו, כדי לא להפריד את עצמנו ונתק את עצמנו מהחיים מצד אחד, ומצד שני היא לא לנתק בתודעתנו את האחר ולשמור אותו כאשם. כך החיים פועלים כל רגע, תומכים בנו, שומרים אותנו מחוברים אליהם.
התפתחות רוחנית מהי? בסוטרה 28 פרק שני נאמר לנו שכל תרגולי היוגה נועדו על מנת להגיע לתודעה צלולה, טהורה וחדה בהבחנה, כלומר כשאין חדות ובהירות פנימית, לזהות את המנגנון שבתוכנו, אנו שופטים אחרים, חיים בתוך הרובד הטבעי, לא סולחים, לא לעצמנו ולא לאחרים. מכאן נאמר שאנשים קטנים אינם סולחים, כלומר קטנות רוחנית.
אנו נדרשים לבהירות ולחדות כדי להבחין בפעולתו של האגו, ועל ידי כך להתנהל חופשיים מהאגו. כלומר ההתפתחות הרוחנית מאפשרת לי להיות בעל טבעי ולסלוח. מכאן נאמר שאנשים גדולים סולחים.
אפשר לסכם זאת: להיות אדם זה לסלוח על הכל, גם כשזה קשה מאוד, זו הדרך שלנו להיות מחוברים לחיים, להיות החיים עצמם. זה מאפשר לנו, לראות שכל מה שקורה, קורה לטובה.
שכן החיים טובים ומאפשרים לנו למידה ושינוי
Opmerkingen