היוגה סוטרה
ארבע פאדות, ארבעת רגלי השולחן....
תרגום היוגה סוטרות של פטנג'לי - הוגה דעות ויוגי הודי.
א - פרק הסמדהי - SAMADHI PADA
-
ועכשיו הוראת היוגה.
-
יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה.
-
אז שרוי הרואה בצורתו שלו.
-
במקרים אחרים - צורת התנודות.
-
חמש התנודות - גורמות לכאב, ושאינן גורמות לכאב.
-
מחשבה נכונה, מחשבה מוטעית, דמיון, שינה וזכרון.
-
מחשבה נכונה [מורכבת מ] קליטה ישירה, היקש ועדות
-
מחשבה מוטעית היא ידע שגוי שאינו מבוסס על צורת הדבר.
-
דמיון הוא נטול דבר [ממשי] וניזון מידע מילולי.
-
שינה היא תנודה שמושתתת על המושג של לא-להיות.
-
זיכרון הוא שימור מושא ההתנסות.
-
הגבלת אלה על-ידי אימון ואי-השתוקקות.
-
אימון הוא המאמץ להתייצב בכך.
-
אך [אימון] זה מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן.
-
אי השתוקקות היא הפנמת השליטה של זה שאינו צמא למושא הנראה והנשמע.
-
[אי השתוקקות] העליונה הזו היא בהכרת העצמיות: אז אין צימאון למצבי החומר ((GUNAS.
-
הסמדהי ((SAMADHI של החכמה מלווה בחשיבה, בוננות, אושר ו"תחושת אני".
-
האחר בא אחרי קודמו על ידי אימון במושג העצירה. אז נשארות [רק] ההטבעות.
-
למתמזגים בהוויה ולחסרי הגוף [קיים] המושג של להיות.
-
אצל האחרים יסודות מוקדמים של אמונה, כוח, זיכרון, סמדהי וחכמה מקיפה.
-
לבעלי דחף עז - זה בהישג יד.
-
גם במקום הזה [יש] הבדלים מפני ש[הדחף] חלש, בינוני, [או] חזק ביותר.
-
או [שהסמדהי מושג] על ידי התמסרות לאדון הכל.
-
אדון הכל היא עצמיות נבדלת נקייה ממכאובים, מקרמה ומהבשלתה, וממאגר הזיכרון.
-
בו גרעין כל הידע, שאין מעבר לו.
-
הוא היה גם המורה של הקדומים, מפני שאינו מוגבל בזמן.
-
הסמל שלו "אום".
-
שינון של זה - התעמקות בכוונתו של זה.
-
אז מגיעים להתוודעות פנימית, וגם המכשולים נעלמים.
-
מחלה, עצלות, ספקנות, זלזול, עמימות, פיזור, ראיה מוטעית, שלבי היוגה שלא הושגו וחוסר היציבות בהם - אלה ההפרעות של התודעה, אלה המכשולים.
-
סבל, דיכאון, רעידת איברים, התנשמות והתנשפות מלווים את ההפרעות.
-
אימון בזהות האחת, במטרה לחסום את אלה.
-
גישה של חביבות, רחמים, שמחה, שוויון נפש כלפי מושאים הגורמים לאושר, סבל, שכר ועונש - מצלילה את התודעה.
-
או - הוצאת הנשימה ((PRANA והחזקתה.
-
או - פעילות צפה סביב מושא והשכל נקשר ליציבות.
-
או - התבהרות חסרת צער.
-
או - לתודעה (יש) מושאים חסרי השתוקקות.
-
או - ידע הנובע משינה ומחלום.
-
או - על ידי ההתבוננות הרצויה [לך].
-
השליטה שלו מתפרשת מהזעיר ביותר ועד לגדול ביותר.
-
כאשר התנודות פוחתות - התלכדות ((SAMAPATHI - בתופס, בתפיסה ובנתפס [כאחד, התודעה] משתקפת ושוהה כמו אבן יקרה (שקופה).
-
התלכדות מהולה בחשיבה - כאשר יש כוונה מילולית וידע מושגי.
-
על ידי טיהור הזיכרון כמו היה ריק מצורתו שלו, והמטרה לבדה מאירה, [התלכדות] ללא חשיבה.
-
כך, על ידי זה מוסברים [עוד שני מצבי התלכדות] - זה עם בוננות וזה שללא בוננות. לאלה מושאים סמויים.
-
והמושאים הסמויים מסתיימים ב'לא מאופין'.
-
כל אלה [מצבי התלכדות] בעלי גרעין.
-
זוך [בהתלכדות] שאין בה בוננות - צלילות הנפש.
-
שם החכמה המקיפה נושאת אמת.
-
[שם] המושא הוא אחר מחכמה הנובעת ממסורת והיקש, בגלל כוונתו היחודית.
-
ההטבעה הנוצרת מזה בולמת את ההטבעות האחרות.
-
בהגבלתה שלה (של הטבעה זו) ועקב הגבלת כל היתר - סמדהי ללא גרעין.
ב. פרק ההגשמה - SADHANA PADA
-
המרכיבים של קריה ((KRIYA יוגה הם הסתגפות ((TAPAS, לימוד עצמי והתמסרות לאדון הכל.
-
מטרתה לטפח את הסמדהי, מטרתה להחליש את המכאובים ((KLESHA.
-
חמשת המכאובים [הם] אי-ידיעה, 'תחושת אני', השתוקקות, סלידה ורצון לחיות.
-
אי-ידיעה היא השדה של האחרים [בין שהם] רדומים, מוחלשים, חסומים או פעילים מאוד.
-
אי-ידיעה היא ראיית החולף, הטמא, המצער, ושאינו הוא-עצמו - כנצחי, כטהור, כמענג וכ'עצמי'.
-
'תחושת האני' היא בבחינת זיהוי כוח הראייה עם כוחו של הרואה.
-
ההשתוקקות מושתתת על התענוג.
-
הסלידה מושתתת על הסבל.
-
הרצון לחיים זורם מאליו, מושרש כך אפילו אצל החכמים.
-
אלה הסמויים נדחים על-ידי החזרה למקור.
-
התנודות של אלה נדחות על-ידי התבוננות.
-
המכאובים [הם] שורש למאגר המעשים (הקרמה) וההיווכחות בכך היא בלידה הנראית לעין ובלידה הבלתי נראית (גלגול אחר).
-
[כל עוד] השורש קיים, הבשלותיו הן - לידה, חיים והנאות העולם ((BHOGA.
-
פירותיהם של אלה הם שמחה ומפח-נפש, וסיבתם גמול טוב או רע.
-
[אולם] לבעלי כושר ההבחנה הכל רק סבל, בגלל הסבל הכרוך בתהליך ההשתנות ובחרדה ובהטבעות ((SAMSKARA וכן בתנודות המתגשות של מצבי החומר ((GUNAS.
-
יש לדחות את הסבל עוד בטרם בא.
-
הסיבה [לסבל] שיש לדחותה היא עשיית זיהוי בין הרואה לנראה.
-
לנראה תכונות של בהירות, תנועה ויציבות - הוא עשוי מהיסודות ומהחושים, ומטרתו הנאות העולם והשתחררות.
-
השלבים של מצבי החומר ((GUNAS הם: עם ייחוד, בלי ייחוד, עם סימן, בלי סימן.
-
הרואה, שאינו אלא ראייה, הגם שהוא טהור, עדיין קולט מושגים.
-
המהות של הנראה [קיימת] רק עבור זה [הרואה].
-
אף-על-פי שעבור אלו שמשימתם בוצעה [הנראה] חדל להיות, הוא לא חדל להיות עבור האחרים, שהרי הוא הניסיון הקיבוצי.
-
הסיבה להשגת הצורה האמיתית של כוחות אדון ונתין היא עשיית הזיהוי [בין הרואה לנראה].
-
סיבתו [של עשיית זיהוי זה] - אי-הידיעה.
-
היעלמותה של זו (אי-הידיעה) - היעלמותה של עשיית זיהוי זה. זוהי ההיפרדות - העצמאות (((KAIVALYAשל הראייה.
-
הדרך אל ההיפדות - בהכרה מתמדת של הבחנה.
-
החכמה המקיפה בת שבע הפנים [נמצאת] עבורו במדרגה הסופית.
-
דרך ביצוע באברי (מרכיבי) היוגה - הטומאה נמוגה. אז זוהרת החכמה עד להכרת ההבחנה.
-
[אלה הם] שמונת אברי היוגה: סייגים חיצוניים, סייגים פנימיים, תנוחות ((ASANA, שליטה בנשימה ((PRANAYAMA, התכנסות החושים, התרכזות, התבוננות, סמדהי.
-
אלו הם הסייגים החיצוניים ((YAMA: הימנעות מפגיעה, אמירת אמת, הימנעות מגניבה, פרישות, הימנעות מחמדנות.
-
זוהי ההתחייבות הגדולה החובקת תבל, שאינה תלויה בלידה, במקום, בזמן ובנסיבות.
-
אלה הם הסייגים הפנימיים ((NIYAMA: טהרה, שביעות רצון, הסתגפות ((TAPAS לימוד עצמי והתמסרות לאדון הכל.
33. כשהחשיבה פגומה, יש להדפה על-ידי טיפוח ההיפך [ממנה].
34. מחשבות פגומות - [כמו] פגיעה וכדומה, שאכן התרחשו, או נגרמו או אושרה התרחשותן, שקדמו להן חמדנות, כעס ובילבול, שהן קלות, בינוניות או קיצוניות - פירותיהן האינסופיים [הם] סכלות וסבל; לכן יש לטפח את ההיפך.
35. בנוכחותו של זה שהימנעות מפגיעה מושרשת בו - העוינות ננטשת.
36. כשאמירת אמת מושרשת בו - המעשים ופירותיהם נקבעים על פיו.
37. כשהימנעות מגניבה מושרשת בו - כל אבן יקרה מגיעה אליו.
38. כשהפרישות מושרשת בו - החיוניות דבקה בו.
39. כאשר ההימנעות מחמדנות יציבה בו - [הוא] מגיע להבנת ה'למה' של לידתו.
40. בטהרה - התנערות מאברי גופו והיבדלות מאחרים.
41. [ובנוסף] זיכוך מצב הטוהר ((SATTVA, שמחה, מיקוד, שליטה בחושים והיכולת לראיית ה'אני'.
42. האושר העילאי מושג דרך שביעות הרצון.
43. דרך ההסתגפות ((TAPAS - אשר בגללה נמוגה הטומאה, מושגים כוחות- על בגוף ובחושים.
44. ההתקשרות לאל הנבחר - דרך הלימוד העצמי.
45. סמדהי - דרך ההתמסרות לאדון הכל.
46. התנוחה - יציבה ונינוחה.
47. [התנוחה] בהרפית המאמץ, ובהתלכדות עם האינסוף.
48. כך - חסינות מפני צמדי הניגודים (קור מול חום, שמחה מול עצב, עוני מול עושר וכו').
49. כאשר זה מתקיים - שליטה בנשימה ((PRANAYAMA;קטיעת תהליך השאיפה והנשיפה.
50. הוצאות תנודות האוויר, הכנסתו והשהיתו - [באופן] מתמשך או קל - נקבעים על-ידי מקום, זמן ומספר.
51. הרביעית - מעבר לרמת ההוצאה וההכנסה.
52. אז הולך ופוחת מעטה האור הבהיר.
53. ואז מוכשר השכל להתרכזות.
54. התכנסות החושים היא כאילו החושים מחקים את צורתה האמיתית של התודעה, וזאת על-ידי התנתקות מהמושאים שלהם.
55. אז צייתנות מוחלטת של החושים.
ג. פרק הכוחות - VIBHUTI PADA
-
התרכזות [היא] ריתוק התודעה למקום.
-
ההתבוננות [היא] כאשר המושג מכוון לשם (למקום).
-
סמדהי הוא כאשר המטרה לבדה מאירה כאילו היתה [התודעה] ריקה מצורתה שלה.
-
שלושת אלה יחד - סמיאמה (המושג הסנסקריטי סמיאמה מבטא את ההתעצמות והגיבוש של שלושת המרכיבים: התרכזות, התבוננות וסמדהי.)
-
דרך השליטה בה (סמיאמה) - זוהרת החכמה המקיפה.
-
יישומה - בהדרגה.
-
שלושת האברים האלה פנימיים מקודמיהם.
-
ועם זאת, אלה אברים חיצוניים לעומת הסמדהי חסר הגרעין.
-
תהליך ההשתנות על-ידי הגבלה - מתלווה לתודעה ברגעי הגבלתה. כאשר מתגלות ההטבעות של ההגבלה, הן מדכאות את מה שמופיע בה (בתודעה).
-
הזרימה הרגועה של זו (התודעה) [נובעת] מההטבעות.
-
הסמדהי של תהליך ההשתנות של התודעה הוא כשכל המטרות נמוגות, והמיקוד עולה.
-
שוב, תהליך ההשתנות של התודעה על-ידי מיקוד הוא כאשר זהים המושגים הגואים עם אלה השוככים.
-
כך מוסברים תהליכי ההשתנות של מצבים, אפיוני הזמן והדהרמה ((SHARMAשל היסודות והחושים.
-
נושא הצורה (החומר) מקבל את הדהרמה של הבלתי מוגדר (עתיד) ושל הגואה (הווה) ושל השוכך (עבר).
-
הסיבה לשונות בתהליך ההשתנות היא השונות ברצף.
-
ידע של העבר והעתיד - [מושג] על ידי סמיאמה בשלושת תהליכי ההשתנות [של המצבים, אפיוני הזמן והדהרמה]
-
יש בלבול של צליל, משמעות ומושגים, מפני שהם מושלכים זה על זה. ידע הלשונות של כל היצורים טמון בסמיאמה, במייחד כל אחד מאלה.
-
בהפנית המבט אל ההטבעות - ידע של לידות קודמות.
-
[בהפניית המבט] אל מושג של [מישהו] אחר - הידע של תודעתו.
-
ואין לו [מה שהמושג] מושתת עליו, מפני שהמושא עצמו איננו.
-
היותך בלתי נראה - על-ידי סמיאמה בצורת הגוף והשהיית האפשרות להראות, כלומר בטשטוש האור [הבוקע מגופך] אל העין.
-
הקרמה ((KARMA היא קרובה או רחוקה - על-ידי סמיאמה בה [בקרמה] או באמצעות אותות מבשרי רע - ידע המוות.
-
עוצמה - [על ידי סמיאמה] בחביבות, וכולי.
-
[על ידי סמיאמה] בעוצמות - עוצמה של פיל, וכולי.
-
בהשכנת הזוהר בפעילות - ידע של הסמוי, הנסתר והמרוחק.
-
על-ידי הסמיאמה בשמש - ידע של היקום.
-
בירח - ידע של סדרי הכוכבים.
-
בכוכב הצפון - הידע של מהלכם.
-
בגלגל הטבור - ידע של סדרי הגוף.
-
בחלל הגרון - הפסקת הרעב והצמא.
-
בתעלת הצב - יציבות (המושג הסנסקריטי לתעלה - נאדי ((NADI מתייחס לתעלות (בלתי נראות) הנמצאות בגוף, שדרכן עוברת הפרנה ((PRANA.
-
באור שבראש - ראיית המושלמים.
-
או על-ידי הבזק תובנה - [הידע של] הכל.
-
בלב - הבנת התודעה.
-
הנאות העולם הוא מושג [המושתת על] ערבוב העצמיות הבלתי מהולה לחלוטין ומצב הטוהר ((SATTVA. ידע העצמיות - על-ידי סמיאמה במטרתה שלה (של העצמיות) לעומת מטרת האחר (ההוויה).
-
אז נוצרים הבזקי תובנה בשמיעה, בתחושה, בראייה, בטעם ובריח.
-
לסמדהי אלה מכשולים, אך במצב של עירנות - אלה כוחות-על.
-
התודעה נכנסת לגוף אחר בהרפית הגורמים לכבילה ובתחושה של יציאה [מן הגוף].
-
הינתקות והינשאות מעל למים, לבוץ, לקוצים וכולי - דרך שליטה בנשימה העליונה (זו שבצוואר ובראש).
-
התלהטות - דרך שליטה בנשימה האמצעית (זו שבבטן).
-
האוזן השמימית - על-ידי סמיאמה בקשר שבין האוזן לחלל.
-
התהלכות בחלל על-ידי סמיאמה בקשר שבין החלל לגוף, ובהתלכדות עם [דברים] קלים ככותנה.
-
'העדר הגשמיות הגדולה' היא תנודה חיצונית בלתי מעוצבת - שבעקבותיה נמוג מעטה האור הבהיר.
-
שליטה ביסודות - על-ידי סמיאמה בצורה האמיתית, בסמוי ובגשמי, במתלווה ובייעוד (של המושאים).
-
אז מופיעים [כוחות] - כמו צמצום וכולי, שלמות הגוף וחסינות הדהרמה שלו.
-
שלמות הגוף - צורה נאה, חן, עוצמה, עוז ואיתנות.
-
שליטה בחושים - על-ידי סמיאמה בתפיסה, בצורה האמיתית, בתחושת ה'אני', במתלווה ובייעוד.
-
כך מהירות כשל השכל, מצב בלי אברי החושים ושליטה במקורות הבריאה.
-
עליונות על כל המצבים וכל הידיעות - בהכרת השוני בין העצמיות לבין מצב הטוהר ((SATTVA בלבד.
-
בהעדר השתוקקות אפילו לזה, וכאשר זרעי הפגמים נמוגים - עצמאות.
-
גם בעת [קבלת] קריאה מבעלי מעמד, אין עילה להיסחפות או ליהירות בשל הנטייה [לנפילה] הבלתי רצויה והחוזרת על עצמה.
-
הידע הנולד מההבחנה - על-ידי סמיאמה ברגע ורצף שלו.
-
אז [מושגת] האבחנה בין אלו הזהים [לכאורה] בשל טשטוש המחיצות שנועדו להפריד ביניהם, במיקום, בזמן ובמוצא.
-
הידע הנולד מהבחנה זו הוא 'המשחרר' וכך [מתאחדים בו] כל המושאים, כל הדרכים וכל הרצפים.
-
עצמאות -העצמיות ומצב הטוהר ((SATTVA משתווים בטהרתם.
ד. פרק העצמאות - KAIVALYA PADA
-
כוחות-על נובעים מלידה, מעשבי-מרפא, ממנטרה, מהסתגפות ומסמדהי.
-
תהליך ההשתנות לסוג קיום אחר [מתאפשר] בשל השפע שבהוויה.
-
הגורם המעבד אינו מצמיח את ההוויה, אך מפלס [אפשרויות] בחירה, כמו האיכר (המכוון לשדותיו את המים על-ידי הסרת המכשולים).
-
התודעות הפרטיות [נובעות] בעיקר מ'תחושת האני'.
-
'התודעה האחת' היא היוצרת את [התודעות] האחרות בעלות הפעילויות השונות.
-
מאלה, זו הנולדת מהתבוננות [הינה] ללא מאגר.
-
הקדמה של היוגי אינה לבנה ואינה שחורה. של האחרים - תלת-גונית.
-
וכך - התגלותם של אותם הרשמים ((VASANA בלבד, המותאמים להבשלת [קרמות מסוימות] אלה.
-
בשל אחידות הזיכרון וההטבעות יש רציפות (בין סיבות לתולדות), על-אף שייתכן פער בזמן, במקום ובגלגול.
-
ואלה אין להם התחלה בשל אינסופיותו של כוח הרצון.
-
בשל היאחזות הסיבה בפרי (בתולדה) והמושתת בתשתית - אי-היותם של אלה הוא אי-היותם של האחרים.
-
העבר והעתיד קיימים בצורתם הם - אפיקי הדהרמה שלהם מתפצלים.
-
אלה גלויים או סמויים, וביסודם [הם] מצבי החומר ((GUNAS.
-
זהות דבר נובעת מייחודו ומתהליך ההשתנות שלו.
-
דבר הוא אחד, ואילו התודעה בהתפצלות; דרכי השניים נפרדות.
-
"והדבר אינו תלוי רק בתודעה אחת" - זהו משפט ללא סימוכין. ואם כך מה הוא (הדבר) יכול להיות?
-
דבר ידוע או בלתי ידוע על-פי כמיהת התודעה להצטבע בו.
-
התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה - העצמיות, שהיא בלא-השתנות.
-
היא (התודעה) אינה מקרינה מכוח עצמה, מפני שהיא 'הנראית'.
-
וכך לא ניתן להכיל את שניהם (המשושא והתודעה) בבת אחת.
-
[כאשר] התודעה נראית על ידי תודעה אחרת [נוצרת] הידרדרות מהבנה (אחת) להבנה (אחרת), ובלבול הזיכרון.
-
כאשר תודעת-העל הבלתי משתנה ממלאת את התבנית של זו (התודעה) - [נוצרת] תחושת ההבנה של עצמך.
-
ראיית כל המטרות אפשרית - [כאשר] התודעה נצבעת ברואה ובנראה.
-
זו (התודעה), על-אף שהיא מוכתמת ברשמים אין ספור, מטרתה אחרת (מאשר עצמה בלבד, מפני שטבעה הוא) פעילות בשיתוף.
-
עבור זה הרואה את ההבדל (בין SATTVA ל(PURUSHA-, פוסקת ההתעמקות בהיותו עצמו.
-
אז התודעה נוטה לעבר ההבחנה ונישאת אל העצמאות.
-
במרווחים [של זו יתכן שיצופו] מושגים אחרים, מההטבעות.
-
אלה חדלים, כפי שהוסבר באשר למכאובים.
-
הכרת ההבחנה מגיעה לסמדהי 'ענן הדהרמה' אצל זה המחוסר ענין תמיד, אפילו בהתעלות.
-
אז המכאובים והקרמה נפסקים.
-
אז בשל אינסופיות הידע, שהוסרו ממנו כל הכיסויים העכורים, נותר אך מעט לדעת.
-
אז [מגיע] סיומם של הרצפים בתהליך השתנותם של מצבי החומר ((GUNAS, שמטרתם הושלמה.
-
הרצף הוא המקביל לרגע, ונתפס בנקודה הסופית של תהליך ההשתנות.
-
עצמאות היא חזרתם של מצבי החומר למקורם, [מפני שהם כבר] נטולי מטרה עבור העצמיות, או ביסוס כוח תודעת-העל בצורתה שלה.