תרגום היוגה סוטרות של פטנג'לי - הוגה דעות ויוגי הודי.

​

א  -  פרק הסמדהי - SAMADHI PADA

1. ועכשיו הוראת היוגה.

2. יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה.

3. אז שרוי הרואה בצורתו שלו.

4. במקרים אחרים - צורת התנודות.

5. חמש התנודות - גורמות לכאב, ושאינן גורמות לכאב.

6. מחשבה נכונה, מחשבה מוטעית, דמיון, שינה וזכרון.

7. מחשבה נכונה [מורכבת מ] קליטה ישירה, היקש ועדות

8. מחשבה מוטעית היא ידע שגוי שאינו מבוסס על צורת הדבר.

9. דמיון הוא נטול דבר [ממשי] וניזון מידע מילולי.

10. שינה היא תנודה שמושתתת על המושג של לא-להיות.

11. זיכרון הוא שימור מושא ההתנסות.

12. הגבלת אלה על-ידי אימון ואי-השתוקקות.

13. אימון הוא המאמץ להתייצב בכך.

14. אך [אימון] זה מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן.

15. אי השתוקקות היא הפנמת השליטה של זה שאינו צמא למושא הנראה והנשמע.

16. [אי השתוקקות] העליונה הזו היא בהכרת העצמיות: אז אין צימאון למצבי החומר ((GUNAS.

17. הסמדהי ((SAMADHI של החכמה מלווה בחשיבה, בוננות, אושר ו"תחושת אני".

18. האחר בא אחרי קודמו על ידי אימון במושג העצירה. אז נשארות [רק] ההטבעות.

19. למתמזגים בהוויה ולחסרי הגוף [קיים] המושג של להיות.

20. אצל האחרים יסודות מוקדמים של אמונה, כוח, זיכרון, סמדהי וחכמה מקיפה.

21. לבעלי דחף עז - זה בהישג יד.

22. גם במקום הזה [יש] הבדלים מפני ש[הדחף] חלש, בינוני, [או] חזק ביותר.

23. או [שהסמדהי מושג] על ידי התמסרות לאדון הכל.

24. אדון הכל היא עצמיות נבדלת נקייה ממכאובים, מקרמה ומהבשלתה, וממאגר הזיכרון.

25. בו גרעין כל הידע, שאין מעבר לו.

26. הוא היה גם המורה של הקדומים, מפני שאינו מוגבל בזמן.

27. הסמל שלו "אום".

28. שינון של זה - התעמקות בכוונתו של זה.

29. אז מגיעים להתוודעות פנימית, וגם המכשולים נעלמים.

30. מחלה, עצלות, ספקנות, זלזול, עמימות, פיזור, ראיה מוטעית, שלבי היוגה שלא הושגו וחוסר היציבות בהם - אלה ההפרעות של התודעה, אלה המכשולים.

31. סבל, דיכאון, רעידת איברים, התנשמות והתנשפות מלווים את ההפרעות.

32. אימון בזהות האחת, במטרה לחסום את אלה.

33. גישה של חביבות, רחמים, שמחה, שוויון נפש כלפי מושאים הגורמים לאושר, סבל, שכר ועונש - מצלילה   את התודעה.

34. או - הוצאת הנשימה ((PRANA והחזקתה.

35. או - פעילות צפה סביב מושא והשכל נקשר ליציבות.

36. או - התבהרות חסרת צער.

37. או - לתודעה (יש) מושאים חסרי השתוקקות.

38. או - ידע הנובע משינה ומחלום.

39. או - על ידי ההתבוננות הרצויה [לך].

40. השליטה שלו מתפרשת מהזעיר ביותר ועד לגדול ביותר.

41. כאשר התנודות פוחתות - התלכדות ((SAMAPATHI - בתופס, בתפיסה ובנתפס [כאחד, התודעה] משתקפת ושוהה כמו אבן יקרה (שקופה).

42. התלכדות מהולה בחשיבה - כאשר יש כוונה מילולית וידע מושגי.

43. על ידי טיהור הזיכרון כמו היה ריק מצורתו שלו, והמטרה לבדה מאירה, [התלכדות] ללא חשיבה.

44. כך, על ידי זה מוסברים [עוד שני מצבי התלכדות] - זה עם בוננות וזה שללא בוננות. לאלה מושאים סמויים.

45. והמושאים הסמויים מסתיימים ב'לא מאופין'.

46. כל אלה [מצבי התלכדות] בעלי גרעין.

47. זוך [בהתלכדות] שאין בה בוננות - צלילות הנפש.

48. שם החכמה המקיפה נושאת אמת.

49. [שם] המושא הוא אחר מחכמה הנובעת ממסורת והיקש, בגלל כוונתו היחודית.

50. ההטבעה הנוצרת מזה בולמת את ההטבעות האחרות.

51. בהגבלתה שלה (של הטבעה זו) ועקב הגבלת כל היתר - סמדהי ללא גרעין.

 

 

 

 

 

 

ב. פרק ההגשמה - SADHANA PADA

1. המרכיבים של קריה ((KRIYA  יוגה הם הסתגפות ((TAPAS, לימוד עצמי והתמסרות לאדון הכל.

2. מטרתה לטפח את הסמדהי, מטרתה להחליש את המכאובים ((KLESHA.

3. חמשת המכאובים [הם] אי-ידיעה, 'תחושת אני', השתוקקות, סלידה ורצון לחיות.

4. אי-ידיעה היא השדה של האחרים [בין שהם] רדומים, מוחלשים, חסומים או פעילים מאוד.

5. אי-ידיעה היא ראיית החולף, הטמא, המצער, ושאינו הוא-עצמו - כנצחי, כטהור, כמענג וכ'עצמי'.

6. 'תחושת האני' היא בבחינת זיהוי כוח הראייה עם כוחו של הרואה.

7. ההשתוקקות מושתתת על התענוג.

8. הסלידה מושתתת על הסבל.

9. הרצון לחיים זורם מאליו, מושרש כך אפילו אצל החכמים.

10. אלה הסמויים נדחים על-ידי החזרה למקור.

11. התנודות של אלה נדחות על-ידי התבוננות.

12. המכאובים [הם] שורש למאגר המעשים (הקרמה) וההיווכחות בכך היא בלידה הנראית לעין ובלידה הבלתי נראית (גלגול אחר).

13. [כל עוד] השורש קיים, הבשלותיו הן - לידה, חיים והנאות העולם ((BHOGA.

14. פירותיהם של אלה הם שמחה ומפח-נפש, וסיבתם גמול טוב או רע.

15. [אולם] לבעלי כושר ההבחנה הכל רק סבל, בגלל הסבל הכרוך בתהליך ההשתנות ובחרדה ובהטבעות ((SAMSKARA וכן בתנודות המתגשות של מצבי החומר ((GUNAS.

16. יש לדחות את הסבל עוד בטרם בא.

17. הסיבה [לסבל] שיש לדחותה היא עשיית זיהוי בין הרואה לנראה.

18. לנראה תכונות של בהירות, תנועה ויציבות - הוא עשוי מהיסודות ומהחושים, ומטרתו הנאות העולם והשתחררות.

19. השלבים של מצבי החומר ((GUNAS הם: עם ייחוד, בלי ייחוד, עם סימן, בלי סימן.

20. הרואה, שאינו אלא ראייה, הגם שהוא טהור, עדיין קולט מושגים.

21. המהות של הנראה [קיימת] רק עבור זה [הרואה].

22. אף-על-פי שעבור אלו שמשימתם בוצעה [הנראה] חדל להיות, הוא לא חדל להיות עבור האחרים, שהרי הוא הניסיון הקיבוצי.

23. הסיבה להשגת הצורה האמיתית של כוחות אדון ונתין היא עשיית הזיהוי [בין הרואה לנראה].

24. סיבתו [של עשיית זיהוי זה] - אי-הידיעה.

25. היעלמותה של זו (אי-הידיעה) - היעלמותה של עשיית זיהוי זה. זוהי ההיפרדות - העצמאות (((KAIVALYAשל הראייה.

26. הדרך אל ההיפדות - בהכרה מתמדת של הבחנה.

27. החכמה המקיפה בת שבע הפנים [נמצאת] עבורו במדרגה הסופית.

28. דרך ביצוע באברי (מרכיבי) היוגה - הטומאה נמוגה. אז זוהרת החכמה עד להכרת ההבחנה.

29. [אלה הם] שמונת אברי היוגה: סייגים חיצוניים, סייגים פנימיים, תנוחות ((ASANA, שליטה בנשימה ((PRANAYAMA, התכנסות החושים, התרכזות, התבוננות, סמדהי.

30. אלו הם הסייגים החיצוניים ((YAMA: הימנעות מפגיעה, אמירת אמת, הימנעות מגניבה, פרישות, הימנעות מחמדנות.

31. זוהי ההתחייבות הגדולה החובקת תבל, שאינה תלויה בלידה, במקום, בזמן ובנסיבות.

32. אלה הם הסייגים הפנימיים ((NIYAMA: טהרה, שביעות רצון, הסתגפות ((TAPAS לימוד עצמי והתמסרות לאדון הכל.

33. כשהחשיבה פגומה, יש להדפה על-ידי טיפוח ההיפך [ממנה].

34. מחשבות פגומות - [כמו] פגיעה וכדומה, שאכן התרחשו, או נגרמו או אושרה התרחשותן, שקדמו להן חמדנות, כעס ובילבול, שהן קלות, בינוניות או קיצוניות - פירותיהן האינסופיים [הם] סכלות וסבל; לכן יש לטפח את ההיפך.

35. בנוכחותו של זה שהימנעות מפגיעה מושרשת בו - העוינות ננטשת.

36. כשאמירת אמת מושרשת בו - המעשים ופירותיהם נקבעים על פיו.

37. כשהימנעות מגניבה מושרשת בו - כל אבן יקרה מגיעה אליו.

38. כשהפרישות מושרשת בו - החיוניות דבקה בו.

39. כאשר ההימנעות מחמדנות יציבה בו - [הוא] מגיע להבנת ה'למה' של לידתו.

40. בטהרה - התנערות מאברי גופו והיבדלות מאחרים.

41. [ובנוסף] זיכוך מצב הטוהר ((SATTVA, שמחה, מיקוד, שליטה בחושים והיכולת לראיית ה'אני'.

42. האושר העילאי מושג דרך שביעות הרצון.

43. דרך ההסתגפות ((TAPAS - אשר בגללה נמוגה הטומאה, מושגים כוחות- על בגוף ובחושים.

44. ההתקשרות לאל הנבחר - דרך הלימוד העצמי.

45. סמדהי - דרך ההתמסרות לאדון הכל.

46. התנוחה - יציבה ונינוחה.

47. [התנוחה] בהרפית המאמץ, ובהתלכדות עם האינסוף.

48. כך - חסינות מפני צמדי הניגודים (קור מול חום, שמחה מול עצב, עוני מול עושר וכו').

49. כאשר זה מתקיים - שליטה בנשימה ((PRANAYAMA;קטיעת תהליך השאיפה והנשיפה.

50. הוצאות תנודות האוויר, הכנסתו והשהיתו - [באופן] מתמשך או קל - נקבעים על-ידי מקום, זמן ומספר.

51. הרביעית - מעבר לרמת ההוצאה וההכנסה.

52. אז הולך ופוחת מעטה האור הבהיר.

53. ואז מוכשר השכל להתרכזות.

54. התכנסות החושים היא כאילו החושים מחקים את צורתה האמיתית של התודעה, וזאת על-ידי התנתקות מהמושאים שלהם.

55. אז צייתנות מוחלטת של החושים.

 

 

 

 

 

ג. פרק הכוחות - VIBHUTI PADA

1. התרכזות [היא] ריתוק התודעה למקום.

2. ההתבוננות [היא] כאשר המושג מכוון לשם (למקום).

3. סמדהי הוא כאשר המטרה לבדה מאירה כאילו היתה [התודעה] ריקה מצורתה שלה.

4. שלושת אלה יחד - סמיאמה (המושג הסנסקריטי סמיאמה מבטא את ההתעצמות והגיבוש של שלושת המרכיבים: התרכזות, התבוננות וסמדהי.)

5. דרך השליטה בה (סמיאמה) - זוהרת החכמה המקיפה.

6. יישומה - בהדרגה.

7. שלושת האברים האלה פנימיים מקודמיהם.

8. ועם זאת, אלה אברים חיצוניים לעומת הסמדהי חסר הגרעין.

9. תהליך ההשתנות על-ידי הגבלה - מתלווה לתודעה ברגעי הגבלתה. כאשר מתגלות ההטבעות של ההגבלה, הן מדכאות את מה שמופיע בה (בתודעה).

10. הזרימה הרגועה של זו (התודעה) [נובעת] מההטבעות.

11. הסמדהי של תהליך ההשתנות של התודעה הוא כשכל המטרות נמוגות, והמיקוד עולה.

12. שוב, תהליך ההשתנות של התודעה על-ידי מיקוד הוא כאשר זהים המושגים הגואים עם אלה השוככים.

13. כך מוסברים תהליכי ההשתנות של מצבים, אפיוני הזמן והדהרמה ((SHARMAשל היסודות והחושים.

14. נושא הצורה (החומר) מקבל את הדהרמה של הבלתי מוגדר (עתיד) ושל הגואה (הווה) ושל השוכך (עבר).

15. הסיבה לשונות בתהליך ההשתנות היא השונות ברצף.

16. ידע של העבר והעתיד - [מושג] על ידי סמיאמה בשלושת תהליכי ההשתנות [של המצבים, אפיוני הזמן והדהרמה]

17. יש בלבול של צליל, משמעות ומושגים, מפני שהם מושלכים זה על זה. ידע הלשונות של כל היצורים טמון בסמיאמה, במייחד כל אחד מאלה.

18. בהפנית המבט אל ההטבעות - ידע של לידות קודמות.

19. [בהפניית המבט] אל מושג של [מישהו] אחר - הידע של תודעתו.

20. ואין לו [מה שהמושג] מושתת עליו, מפני שהמושא עצמו איננו.

21. היותך בלתי נראה - על-ידי סמיאמה בצורת הגוף והשהיית האפשרות להראות, כלומר בטשטוש האור [הבוקע מגופך] אל העין.

22. הקרמה ((KARMA היא קרובה או רחוקה - על-ידי סמיאמה בה [בקרמה] או באמצעות אותות מבשרי רע - ידע המוות.

23. עוצמה - [על ידי סמיאמה] בחביבות, וכולי.

24. [על ידי סמיאמה] בעוצמות - עוצמה של פיל, וכולי.

25. בהשכנת הזוהר בפעילות - ידע של הסמוי, הנסתר והמרוחק.

26. על-ידי הסמיאמה בשמש - ידע של היקום.

27. בירח - ידע של סדרי הכוכבים.

28. בכוכב הצפון - הידע של מהלכם.

29. בגלגל הטבור - ידע של סדרי הגוף.

30. בחלל הגרון - הפסקת הרעב והצמא.

31. בתעלת הצב - יציבות (המושג הסנסקריטי לתעלה - נאדי ((NADI מתייחס לתעלות (בלתי נראות) הנמצאות בגוף, שדרכן עוברת הפרנה ((PRANA.

32. באור שבראש - ראיית המושלמים.

33. או על-ידי הבזק תובנה - [הידע של] הכל.

34. בלב - הבנת התודעה.

35. הנאות העולם הוא מושג [המושתת על] ערבוב העצמיות הבלתי מהולה לחלוטין ומצב הטוהר ((SATTVA. ידע העצמיות - על-ידי סמיאמה במטרתה שלה (של העצמיות) לעומת מטרת האחר (ההוויה).

36. אז נוצרים הבזקי תובנה בשמיעה, בתחושה, בראייה, בטעם ובריח.

37. לסמדהי אלה מכשולים, אך במצב של עירנות - אלה כוחות-על.

38. התודעה נכנסת לגוף אחר בהרפית הגורמים לכבילה ובתחושה של יציאה [מן הגוף].

39. הינתקות והינשאות מעל למים, לבוץ, לקוצים וכולי - דרך שליטה בנשימה העליונה (זו שבצוואר ובראש).

40. התלהטות - דרך שליטה בנשימה האמצעית (זו שבבטן).

41. האוזן השמימית - על-ידי סמיאמה בקשר שבין האוזן לחלל.

42. התהלכות בחלל על-ידי סמיאמה בקשר שבין החלל לגוף, ובהתלכדות עם [דברים] קלים ככותנה.

43. 'העדר הגשמיות הגדולה' היא תנודה חיצונית בלתי מעוצבת - שבעקבותיה נמוג מעטה האור הבהיר.

44. שליטה ביסודות - על-ידי סמיאמה בצורה האמיתית, בסמוי ובגשמי, במתלווה ובייעוד (של המושאים).

45. אז מופיעים [כוחות] - כמו צמצום וכולי, שלמות הגוף וחסינות הדהרמה שלו.

46. שלמות הגוף - צורה נאה, חן, עוצמה, עוז ואיתנות.

47. שליטה בחושים - על-ידי סמיאמה בתפיסה, בצורה האמיתית, בתחושת ה'אני', במתלווה ובייעוד.

48. כך מהירות כשל השכל, מצב בלי אברי החושים ושליטה במקורות הבריאה.

49. עליונות על כל המצבים וכל הידיעות - בהכרת השוני בין העצמיות לבין מצב הטוהר ((SATTVA בלבד.

50. בהעדר השתוקקות אפילו לזה, וכאשר זרעי הפגמים נמוגים - עצמאות.

51. גם בעת [קבלת] קריאה מבעלי מעמד, אין עילה להיסחפות או ליהירות בשל הנטייה [לנפילה] הבלתי רצויה והחוזרת על עצמה.

52. הידע הנולד מההבחנה - על-ידי סמיאמה ברגע ורצף שלו.

53. אז [מושגת] האבחנה בין אלו הזהים [לכאורה] בשל טשטוש המחיצות שנועדו להפריד ביניהם, במיקום, בזמן ובמוצא.

54. הידע הנולד מהבחנה זו הוא 'המשחרר' וכך [מתאחדים בו] כל המושאים, כל הדרכים וכל הרצפים.

55. עצמאות -העצמיות ומצב הטוהר ((SATTVA משתווים בטהרתם.

 

 

 

 

 

ד. פרק העצמאות - KAIVALYA PADA

 

1. כוחות-על נובעים מלידה, מעשבי-מרפא, ממנטרה, מהסתגפות ומסמדהי.

2. תהליך ההשתנות לסוג קיום אחר [מתאפשר] בשל השפע שבהוויה.

3. הגורם המעבד אינו מצמיח את ההוויה, אך מפלס [אפשרויות] בחירה, כמו האיכר (המכוון לשדותיו את המים על-ידי הסרת המכשולים).

4. התודעות הפרטיות [נובעות] בעיקר מ'תחושת האני'.

5. 'התודעה האחת' היא היוצרת את [התודעות] האחרות בעלות הפעילויות השונות.

6. מאלה, זו הנולדת מהתבוננות [הינה] ללא מאגר.

7. הקדמה של היוגי אינה לבנה ואינה שחורה. של האחרים - תלת-גונית.

8. וכך - התגלותם של אותם הרשמים ((VASANA בלבד, המותאמים להבשלת [קרמות מסוימות] אלה.

9. בשל אחידות הזיכרון וההטבעות יש רציפות (בין סיבות לתולדות), על-אף שייתכן פער בזמן, במקום ובגלגול.

10. ואלה אין להם התחלה בשל אינסופיותו של כוח הרצון.

11. בשל היאחזות הסיבה בפרי (בתולדה) והמושתת בתשתית - אי-היותם של אלה הוא אי-היותם של האחרים.

12. העבר והעתיד קיימים בצורתם הם - אפיקי הדהרמה שלהם מתפצלים.

13. אלה גלויים או סמויים, וביסודם [הם] מצבי החומר ((GUNAS.

14. זהות דבר נובעת מייחודו ומתהליך ההשתנות שלו.

15. דבר הוא אחד, ואילו התודעה בהתפצלות; דרכי השניים נפרדות.

16. "והדבר אינו תלוי רק בתודעה אחת" - זהו משפט ללא סימוכין. ואם כך מה הוא (הדבר) יכול להיות?

17. דבר ידוע או בלתי ידוע על-פי כמיהת התודעה להצטבע בו.

18. התנודות של התודעה ידועות תמיד ל'עליון' שלה - העצמיות, שהיא בלא-השתנות.

19. היא (התודעה) אינה מקרינה מכוח עצמה, מפני שהיא 'הנראית'.

20. וכך לא ניתן להכיל את שניהם (המשושא והתודעה) בבת אחת.

21. [כאשר] התודעה נראית על ידי תודעה אחרת [נוצרת] הידרדרות מהבנה (אחת) להבנה (אחרת), ובלבול הזיכרון.

22. כאשר תודעת-העל הבלתי משתנה ממלאת את התבנית של זו (התודעה) - [נוצרת] תחושת ההבנה של עצמך.

23. ראיית כל המטרות אפשרית - [כאשר] התודעה נצבעת ברואה ובנראה.

24. זו (התודעה), על-אף שהיא מוכתמת ברשמים אין ספור, מטרתה אחרת (מאשר עצמה בלבד, מפני שטבעה הוא) פעילות בשיתוף.

25. עבור זה הרואה את ההבדל (בין SATTVA ל(PURUSHA-, פוסקת ההתעמקות בהיותו עצמו.

26. אז התודעה נוטה לעבר ההבחנה ונישאת אל העצמאות.

27. במרווחים [של זו יתכן שיצופו] מושגים אחרים, מההטבעות.

28. אלה חדלים, כפי שהוסבר באשר למכאובים.

29. הכרת ההבחנה מגיעה לסמדהי 'ענן הדהרמה' אצל זה המחוסר ענין תמיד, אפילו בהתעלות.

30. אז המכאובים והקרמה נפסקים.

31. אז בשל אינסופיות הידע, שהוסרו ממנו כל הכיסויים העכורים, נותר אך מעט לדעת.

32. אז [מגיע] סיומם של הרצפים בתהליך השתנותם של מצבי החומר ((GUNAS, שמטרתם הושלמה.

33. הרצף הוא המקביל לרגע, ונתפס בנקודה הסופית של תהליך ההשתנות.

34. עצמאות היא חזרתם של מצבי החומר למקורם, [מפני שהם כבר] נטולי מטרה עבור העצמיות, או ביסוס כוח תודעת-העל בצורתה שלה.

 

 

 

 

 

 

 

תודה ונמסטה